כיצד נשמרים מפני מחירים מופקעים של תחנת מוניות

בניגוד למה שנדמה לחשוב, ישנן מספר תקנות וכלים שנועדו להגן על נוסעים במוניות מפני מחירים מוגזמים


ענף המוניות זכה להילה, ולא לגמרי בצדק, של ריבוי חריגות והפקעת מחירים, בייחוד לגבי חסרי ניסיון בתחום ("לדפוק מונה על תיירים" בפי העם).

בפועל, מדובר באחד מענפי המשק בהם הרגולציה, לפחות מבחינה חוקית, היא הגבוהה ביותר (וראה קובץ תקנות מלא ומעודכן באתר משרד התחבורה www.rsa.gov.il).

בשורות הבאות נפרט חלק מהתקנות החשובות ביותר, בכדי לנסות ולהדגים לכם פעם אחת ולתמיד שהתחום לא פרוץ כמו שנהוג לחשוב.


איך נקבע מחיר נסיעה

על פי החוק, קיימות רק שתי אופציות עבור חברת מוניות (או כל נהג מוניות, בין שהוא משתייך לאיזו שהיא תחנת מוניות או לא), לתמחר את שירותיה: קביעה מראש של מחיר עבור השירות (fixed price בלע"ז) או על פי מונה.

על פי בדיקה שערך עיתון "ידיעות אחרונות" בשנת 2008 (המחקר העדכני ביותר בתחום בישראל) נסיעה לפי מונה התבררה כזולה יותר ב-20-30% בכל חלקי הארץ שנבדקו (הדרום, המרכז והצפון), ולכן המלצתנו האישית, לפחות במקרה שהגעתם למקום חדש, היא לנסוע לפי מונה.

מעניין לציין שהקביעה הנ"ל לא תלויה בזמן ביום, כלומר גם בזמן פקוק בדרך כלל נסיעה על פי מונה זולה יותר.


המונה דופק, אבל את מי?

בניגוד למה שנהוג לחשוב, לנהג המונית, וכל שכן לצדדים אחרים המעורבים בתחום כמו תחנת מוניות, אין דרך "להתעסק" עם המונה (כל טיפול לא מורשה במונה או בציוד הנלווה לו מהווה עבירה פלילית חמורה שעונשה עד 6 חודשי מאסר).

המחיר ההתחלתי קבוע, ועומד לאחר העדכון האחרון (מרץ 2011) על 11 שקלים ביום ובלילה (באילת כמובן הכל זול יותר, בלי מע"מ על סך 16%, ולכן שם תשלמו 9.5 שקלים בלבד). מכאן אנו מתפצלים לשני תעריפים: תעריף יום (תעריף 1) ותעריף שבת/חג/לילה (תעריף 2).

תעריף 1 מוגדר ככל נסיעה שהתחילה החל מ-5:30 בבוקר ועד השעה 9 בערב (או עד כניסת חג/שבת). כל שאר הזמן מחושב לפי תעריף 2. גם כאן, חברת מוניות לא יכולה "לדפוק" אתכם, כיוון שהמעבר בין התעריפים, כמו רוב שאר הדברים שקשורים למונה, נעשה אוטומטית ואינו בשליטת הנהג.

תעריף 1 עומד על 30 אגורות לכל פעימה (גם כאן, לאחר עליה של 4% בעדכון לפני שבועיים, וזאת בעקבות עליית מחירי הדלק בשיעור דומה).

הפעימות מתרחשות לפי אלגוריתם (שפירוט שלו ניתן למצא כאן http://www.callmonit.co.il/costs/mone.html) שמבוסס על זמן או מרחק, כאשר הזמן והמרחק  לכל פעימה נעים בין 87-13 שניות ובין 587-78 מטר (תלוי אם המרחק גדול או קטן מ-15 קילומטר).

חשוב לציין, ששוב בניגוד לדעה הרווחת, תחנת מוניות או חברת מוניות לא תרוויח הרבה מ"לסובב" אתכם, או לנסוע בדרכים עקלקלות ופקוקות. אחת המטרות החשובות ביותר בתשלום סכום התחלתי גבוהה יחסית (זוכרים את ה11 שקלים?) היא להפוך את עליית הנוסע למונית לחלק הרווחי ביותר עבור נהג המונית.

במילים אחרות, לרוב נהג המונית ינסה להביא אתכם כמה שיותר מהר (לעיתים מהר מידי...) ליעד הסופי, כדי להתפנות ולהעלות עוד נוסעים.


ומה עם כל התוספות האלה? מאיפה זה בא?

גם כאן, תחנת מוניות לא מנסה לעשות קופה על גבכם, מדובר בתוספות מוגדרות בחוק. על פי חוק ניתן לגבות תוספת של 3.6 שקלים על כל מזוודה (אבל לא על מטען יד או עגלת נכה), 4 שקלים על כל נוסע (מעל ל-2 נוסעים ובתנאי שגילו מעל 5 שנים) ו-4.30 שקלים עבור הזמנה טלפונית.

בנסיעה ליעדים מיוחדים, כמו נתב"ג (5 שקלים נוספים), דרך כביש 6 (13.6 שקלים, בתוספת של כ-6 שקלים נוספים בנסיעה דרך מנהרות הכרמל) ובמקרים והנהג מחכה לכם, יכולה חברת מוניות לגבות תוספת כפי המפורט בחוק.


המונה אומנם מעניק לנהג סכום התחלתי גבוה, אך הוא גם מונע מצב של עבודה בשחור, והפקעת מחירים